החלטה בתיק עת"מ 1151/05

1.         העותרים הגישו עתירה מנהלית כנגד המשיבים, בה ביקשו להורות להם לבטל את החלטתם להרחיק את העותרת 1 (להלן: "העותרת") מתחומי המדינה, וכן להורות להם "ליתן לעותרת 1 אשרה לישיבה בישראל עד מועד הסדרת מעמדה עקב נישואיה לעותר 2" (להלן: "העותר"). לאחר שניתן צו ביניים האוסר להרחיק את העותרת עד למתן פסק דין בעתירה, ואף התקיים דיון  מקדמי ביום 27.02.05 בו הוריתי למשיבים להגיש כתב תשובה, הגישו המשיבים בקשה לסילוק העתירה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית. העותרים הגישו תגובה לבקשה זו, ולאחר ששקלתי את הבקשה הגעתי למסקנה כי אכן הסמכות העניינית לדון בעתירה נתונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים.

2.         לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעתירות מנהליות בעניינים הנוגעים  ל "מנהל אוכלוסין - החלטה של רשות בעניני אשרות כניסה ורשיונות ישיבה ועבודה, לרבות עניני הרחקה, משמורת ושיחרור בערובה, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952" (צו בית המשפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספות לחוק), תשס"ב-2001). אין לבית משפט זה סמכות לדון בעניינים מנהליים הנוגעים להפעלת סמכות שר הפנים לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952. לכן, החלטת שר הפנים בבקשת בן-זוג זר של אזרח ישראלי להתאזרח מכוח נישואין, אשר נעשית על פי הסמכות הנתונה לשר הפנים בסעיפים 5 ו-7 לחוק  האזרחות, איננה נתונה לביקורת של בית משפט זה. לעומת זאת, בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע מוסדרת בחוק הכניסה לישראל, ועל כן הסמכות לדון בה נתונה לבית משפט זה.

הסמכות של בג"צ למול סמכות בית משפט זה, בעניין הנוגע לבקשת בן-זוג זר לקבל מעמד לאור נישואיו עם אזרח ישראלי, הובהרה בבג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950. כב' הנשיא א. ברק הבהיר כי כאשר העתירה היא לקבלת אשרת שהייה זמנית בישראל הנובעת מתהליך בחינת המעמד בשלבים עד להענקת אזרחות - הרי שהעניין נשלט על ידי חוק האזרחות, והסמכות לדון בכך היא של בג"צ. אם לעומת זאת הבקשה היא לקבלת מעמד תושב קבע, שלא מכוח חוק האזרחות, הרי שהעניין נשלט על ידי חוק הכניסה לישראל, והסמכות לדון בו נתונה לבית משפט זה.

ודוק: כאשר מדובר בבקשה להתאזרחות שמגיש בן הזוג הזר על סמך נישואיו לישראלי, פועל שר הפנים בשלבים הראשונים של הטיפול בבקשה מכוח חוק הכניסה לישראל, כאשר הוא מאשר למבקש אשרה לישיבת ביקור, ולאחר מכן אשרה לישיבה ארעית ואף ישיבת קבע - עד להשלמת הליך ההתאזרחות. אך כפי שהדגיש כב' הנשיא ברק, חוק הכניסה לישראל מהווה במקרה זה אך ורק "צינור פורמלי" להגשמת המדיניות על פי חוק האזרחות. לכן, עתירות הנוגעות להענקת אשרות זמניות או מעמד זמני בישראל במסגרת בקשת בן-הזוג הזר להתאזרחות ידונו בבג"צ. כפי שפסק כב' הנשיא ברק, בעמ' 957:

" גם כאשר הבקשה תעסוק במעמדו של המבקש על-פי חוק הכניסה - אם בששת החודשים הראשונים שבהם זוכה המבקש להיתר ישיבה ועבודה בישראל, ואם בארבע השנים שלאחריהן שבהם זוכה המבקש לאשרה ולרישיון לישיבת ארעי (מסוג א/5) - הרי השיקולים שישקול שר הפנים הם שיקולים של חוק האזרחות... שיקול דעתו יהיה מכוון לשאלה אם בסוף ההסדר יזכה המבקש לאזרחות ישראלית".

כב' הנשיא ברק קיבל (בעמ' 955) את עמדת ב"כ המדינה, שטענה:

"אם המדובר בבקשת אזרח ישראלי ובן-זוגו על פי סעיף 7 לחוק האזרחות, ובעתירה הנוגעת לבקשה כאמור, כי אז הסמכות נתונה לבג"ץ, שכן האשרות הזמניות נובעות כל כולן מתהליך בחינת המעמד בשלבים עד להענקת האזרחות...".

בעקבות הלכה זו נפסק בעת"מ (י-ם) 475/03 אמאל אבו כשק אברהים  נ' שר הפנים (לא פורסם), בעתירה של אזרחית ישראלית ובן-זוגה המצרי שביקש ליתן לו אשרה ורישיון לישיבת קבע עד להחלטה בבקשה לאיחוד משפחות וקבלת אזרחות ישראלית, כי הסמכות לדון בעתירה היא לבג"ץ לפי הלכת סלאמה, שכן המטרה הסופית של העותר היא לקבל אזרחות עקב נישואיו לישראלית.

3.         במקרה דנא, העתירה היא "ליתן לעותרת 1 אשרה לישיבה בישראל עד למועד הסדרת מעמדה עקב נישואיה לעותר 2". העותרת נישאה לעותר ב"נישואי סלבדור" יומיים לפני הגשת העתירה, ואף הגישה לפני העתירה בקשה למשרד הפנים להסדרת מעמדה לאור נישואים אלו. ב"כ העותרים טוענת כי הבקשה היא למתן אשרה מכוח החוק לכניסה לישראל, וכי העותרים לא ביקשו לקבוע דבר בנוגע למתן אזרחות, שכן בקשתם טרם נדונה במשרד הפנים. אולם, ברור לחלוטין כי הבקשה היא לקבלת אזרחות מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, ועל כן הענקת אשרת שהייה לעותרת במסגרת הליך ההתאזרחות נעשית אמנם מכוח חוק הכניסה לישראל, אך נשלטת על-ידי חוק האזרחות. לכן, לפי הלכת סלאמה, הסמכות לדון בעתירה זו היא לבג"ץ, כפי שטוענים המשיבים.

4.         לאור האמור לעיל, העתירה נמחקת ללא צו להוצאות. צו הביניים האוסר על הרחקתה של העותרת מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 30 יום נוספים מהיום, על מנת לאפשר לעותרים להחליט כיצד יממשו זכויותיהם בהתאם להחלטה זו.

5.         המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

6.         הדיון שנקבע ליום 9.5.05 בשעה 13.00 מבוטל.   

ניתנה היום כ' ב אדר ב, תשס"ה (31 במרץ 2005), בהעדר הצדדים.